This week we start reading Sefer Vayikrah, which is also called "Torat Kohanim". The first two parshiyot of the Sefer deal with the korbanot- animal offerings. The korbanot are an integral part of Judaism, they are the central part of the service in the Beit Hamikdash, the holiest place in the world.
Why does the Torah command us to bring korbanot? The Rambam explains that Am Yisrael were sunken in Avodah Zarah – idol worship, and were used to bringing korbanot as part of worshiping Avodah Zarah, for that reason, Hashem commanded us to bring korbanot to the Mikdash to help us overcome the desire for Avodah Zarah.
According to this opinion this is a Mitzah Bediavad – post factum. The Ramban questions this since Noach and the Patriarchs also brought Korbanot. Therefore, he explains that a person who brings a korban must feel as if the korban is taking his place.
The person himself was supposed to ascend like the korban (i.e. die), yet instead of this he uses money and brings a korban in his place. Nowadays, since we do not have korbanot, it is difficult for us to understand their meaning. May the Beit Hamikdash be rebuild speedily in our days and may we be able to offer Korbanot once more.
ויקרא
השבת אנחנו מתחילים לקרוא את ספר ויקרא, הנקרא גם "תןרת כהנים". שתי הפרשות הראשונות עוסקות בקרבנות. הקרבנות הם דבר מרכזי ביהדות, העבודה העיקרית בבית המקדש המקום הקדוש ביותר בעולם. מה הענין ? למה התורה צוותה עלינו להביא קרבן? הרמב"ם מסביר שעם ישראל היו שקועים בע"ז והיו רגילים להביא קרבן לע"ז, ולכן הקב"ה צוה עלינו להביא קרבן למקדש כדי לעזור לנו להתגבר על הע"ז לפי הרמב"ם זו נראית כמצוה דיעבד. הרמב"ן מקשה עליו הרי גם נח והאבות הקריבו קרבנות לא יכול להיות שזו הסיבה. ולכן הוא מסביר שאדם שמביא קרבן צריך להרגיש כאילו הקרבן הוא במקומו. ה אדם עצמו היה צריך "לעלות כקרבן" אך במקום זה הוא מוציא מכספו, ומביא קרבן במקומו. היום אין לנו קרבנות ולכן קשה לנו להבין את המשמעות של הקרבנות. יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותחזור העבודה לציון.
